חומצה קלוולנית
שם IUPAC | |
---|---|
(2R,5R,Z)-3-(2-Hydroxyethylidene)-7-oxo-4-oxa-1-aza-bicyclo[3.2.0]heptane-2-carboxylic acid | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C8H9NO5 |
מסה מולרית | 199.162 |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמינות ביולוגית | גבוהה |
מטבוליזם | כבדי |
זמן מחצית חיים | 60 דקות |
הפרשה | כלייתית (30%–40%) |
בטיחות | |
קטגוריית סיכון בהריון | קטגוריית סיכון B1 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון B |
דרכי מתן | פומי, תוך-ורידי |
מזהים | |
מספר CAS | 58001-44-8 |
PubChem | 5280980 |
ChemSpider | 4444466 |
חומצה קלוולנית (Clavulanic acid) היא מעכב בטא לקטמאז הניתן כתרופה בשילוב עם אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין. כשלעצמה, הפעילות האנטיביוטית של החומצה הקלוולנית חלשה, אולם השילוב שלה עם פניצילינים מאפשר התגברות על עמידות לאנטיביוטיקה במנגנון של הפרשת בטא לקטמאז. החומצה הקלוולנית פעילה נגד בטא לקטמאז מסוג A, המופרשת, למשל, מחיידקי Staphylococcus aureus, Haemophilus influenzae ו-Moraxella catarrhalis.
חומצה קלוולנית ניתנת במרבית התכשירים כמלח אשלגן, יחד עם אמוקסיצילין וטיקרצילין.
החומצה הקלוולנית התגלתה בשנת 1974 בחברת ביצ'ם כתוצר של החיידק Streptomyces clavuligerus, ומכאן שמה.
סינתזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חומצה קלוולנית מיוצרת מחומצת האמינו ארגינין ומהסוכר גליצראלדהיד 3-פוספט, בתהליך של שבו משתתפים בעיקר שלושה אנזימים: CEA, בטא לקטם סינתטאז וקלוומינאט סינתאז. האנזים הראשון מצמד בין ארגינין לגליצראלדהיד 3-פוספט במנגנון שאינו ברור לאשורו, אך מתבצע באמצעות תיאמין דו-זרחתי. בטא לקטם סינתטאז אחראי לייצור הטבעת הבטא לקטמית של החומצה הקלוולנית, ואילו קלוומינאט סינתאז הוא אוקסיגנאז שבאתר הפעיל שלו מתרחשים שלבי ייצור החומצה הקלוולנית.
מנגנון פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החומצה הקלוולנית נקשרת בקשר קוולנטי לשייר הסרין באתר הפעיל של הבטא לקטמאז, קשר אשר גורם לשינוי בתצורתה של החומצה הקלוולנית ומעודד קשרים עם חומצות אמינו נוספות באתר הפעיל, ובכך מוציא מכלל פעילות באופן בלתי הפיך את הבטא לקטמאז. עיכוב הבטא לקטמאז מאפשר לפניצילין לבצע פעולתו על הטרנספפטידאז.
למרות הרחבת טווח הפעילות של הפניצילינים, זני חיידקים פיתחו עמידות גם נגד מעכבי בטא לקטמאז, ובכלל זה החומצה הקלוולנית.
תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש של חומצה קלוולנית עם פניצילינים נקשר בשכיחות מוגברת של צהבת כולסטטית ודלקת כבד במהלך הטיפול בתרופה או זמן קצר לאחר מכן. הצהבת על פי רוב חולפת מאליה, ורק לעיתים נדירות ביותר קטלנית.
מתועדים מקרים של אלרגיה לחומצה קלוולנית, שאינה תלויה באלרגיה לפניצילין.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.